תקופת חגי תשרי היא תקופה מעניינת . מצד אחד התכנסות וזיכוך, תפילה וסליחה ומצד שני עומס קולינרי ומשפחתי.
בתוך בליל ההמולה, הקולות ,השמחה, ורעשי הילדים מצאתי לי כמה יהלומי רגע לעצמי וחמקתי חרש למשכנה המרפא של כל אישה. הלוא הוא המטבח. ניסיונות קולינריים כפיצוי הולידו רגע של שקט. כשאני אופה , מציירת או מצלמת זהו רגע פרטי מזוכך.
את הרגעים הפניניים הללו אני נוצרת עמוק במגירת ההתנסויות הפרטית שלי. או בקופסת התכשיטים הרוחניים שלי.. תלוי איך מסתכלים על זה....ומה יצא הפעם? חיפשתי מה זמין. במזווה היו לי כמה בננות בשלות, חבילת שוקולד 60 אחוז מוצקי קקאו והדברים הבנאלים..( קמח, ביצים וכו') מכאן רק הייתי צריכה להתקין את הכנפיים והדמיון כבר תפס פיקוד.
מעכתי, ערבבתי, שפכתי , פיזרתי , התלכלכתי , צילמתי . בסוף יצא טעים. טעים בטרוף.
חבל רק שחמש דקות אחרי שהוצאתי 20 מאפינס מתוקים ונימוחים מהתנור לא נשאר ולו אחד לחג.
להלן המתכון, וגם הצילומים שצילמתי(:
תהנו..