אולקוס במתנה

ליומולדת שלי השנה קיבלתי מתנה מעצמי

לא מסוג המתנות שמצפים לקבל ולא משום המתנות שבהתרשמות ראשונית שמחים לקבל.

במבט ראשון זה היה אפילו דיי מפחיד, מלחיץ וכל שאר תאורי התחושות הלא נעימות.

קיבלתי ממני ארוז בקופסא ומקושט בסרטונים מפלצתון שעיר וקטן . (ככה אני ראיתי אותו בעני רוחי..) הוא הציג את עצמו בקצרה. אני "אלקוס "אמר בנון שלנט והצית לעצמו סיגר, נעים מאוד.

אני רק אומר לך נעים מאוד לשם הנימוס מפני שאת הולכת להיות הבית שלי לכמה זמן. לכמה.. את תחליטי. מבחינתי.. כמה שיותר.

הגמד המפלצתון הזה בקור רוח הזמין את עצמו לגור אצלי ולא שאל את דעתי אפילו...

עוד לא הספקתי לומר לו את מה שאני חושבת ועווית של כאב איימתי כסכין תקף אותי בקיבה ולאחריו עוד אחד ועוד אחד. נחשולי הסבל הותירו אותיח המומה מכאב שלא הכרתי.

הסתכלתי על האולקוס בעניים ושאלתי בעניי המתחננות שיפסיק.. למה? למה אתה מכאיב לי?

אני מכאיב כי אני אוהב אמר ולא הניד אף אף.

לא הבנתי. לא הבנתי ולא רציתי להבין. רציתי רק שיפסיק . הכאב הפך חריף וחריף מפעם לפעם מלווה בהקאות וצריבות וריצות תקופות לשרותים. עולמי חרב עליי. מעיין בא השדון הזה? ומה עשיתי כלכך רע בחיי שמגיע לי אותו?

הוא כאן וזאת עובדה.

אולקוס עשה לי טובה גדולה. כך הבנתי אחרי כמה ימים.. הוא בא להזכיר. הוא בא לבקש ממני לעצור. לחזור אל עצמי. להתחבר אל השעון הפנימי שלי. להקשיב לפעימות ליבי ולהמיות קיבתי. לאהוב אותי. לנשום מתוך בחירה ולא מאוטומט. לראות באמת ולא רק להסתכל.

הזולה של חן.

התרחקתי מאוד לאחרונה. הטיפול האינטנסיבי בילדים הקטנטנים שאב ממני כוחות אדירים. השיפוץ האחרון בבית גבה ממני מחיר נפשי . העצבים. העייפות. הסטרס ( עוד חבר של אולקוס) הביאו אותי למצב של תשישות אקוטית והפיכת הגוף שלי מצע גידול בקטריאלי וחממה ניידת לכל מען דבעיי. 
הייתי בית פתוח לכל חיידקי העולם. "הזולה של חן". בטח כך אני נקראת בהגה המקצועית של החיידקים. "היי סטרפטו , אתה בא לזולה חן? יש אחלה מקום להתיישב, להתרבות ולעשות מסיבות..


ובכן לא עוד. ידידי מר אולקוס בא אליי כשוער הזמן. כדורמן קשוח בכניסה למועדון יוקרתי הוא בא להבטיח ששום אורחים לא רצויים לא יכנסו.
בכאבים ההזויים שנתן לי כמכות חשמל לחולה כפיון הוא הזכיר לי בכל פעם כמה רעל הכנסתי לגוף.
סוכר, קמח לבן, שמרים ומוצרי חלב. יצאו הראשונים מהתפריט. אחרכך. הכמויות. פתאום אכלתי רבע . מדדתי בכפות. לא יכולתי אחרת. הכאב היה משתק .

אולקוס לימד אותי גם דחיית סיפוקים מה היא.ועבודה על הנפש.

כמו למשל באותה הפעם שהיו אצלי המשפחה והיו עוגות שוקולד להתעלף. מסוג העוגות שמסוגלות להוציא אדם מדעתו. ונאלצתי ללמד את עצמי לנשוך שיניים, לנשום ולכבוש את יצא התאווה.

סוכר, קמח לבן ושאר החברים.

עכשיו , אחרי חמישה עשר יום בהם התנזרתי מכל מיני מאכלים מטובלים, מטוגנים ומשמינים והשתדלתי לאכול פירות( סוף סוף הבנתי מה זה..) וירקות , לחמים מקמח שיפון ומלא. גיליתי כי טוב.

אולקוס ידידי לאט לאט נפרד ממני. אומר שלום באדיבות ומתפייד מגופי ומחיי. כגנטלמן גמדי הוא מוריד את כובעו, מסלסל את שפמו וקד קידה מנומסת. מותר אותי מפוייסת , פחות 3 קילו ( עוד מתנה!) ועם הרגלי תזונה חדשים.

לפני שהלך, הבטחתי לו כי מעתה אקשיב יותר לגוף ואפנק אותו בדברים בריאים. מעתה אפסיק עם ההרעלה הבלתי פוסקת של " עוד חתיכה.. "ומה זה כבר משנה עם זה קמח לבן מפוצץ בשוקולד וחמאה.. ועכשיו שתיים בלילה...
הוא חייך בשביעות רצון ואמר כי אם לא אתמיד , הוא יקפוץ שוב לבקר..


מתנות במסווה של מכות

לקחתי את זה כשעור לחיים . איך לראות דברים שלכאורה נראים שלילים וקשים בעיתם כמתנה שהגוף או אלוהים שולח לנו. לזהות הזדמנויות לצמיחה והתמרה רוחנית ואישית. ללמוד. להתקדם. להכיר בנו צדדים חדשים.

אז בפעם הבאה שתוקף אתכם טפיל, חיידק או מחלה מסתורית או חלילה כל דבר אחר שנראה אכזרי בשעתו. חישבו מה המסר בתוך זה ומה הדבר הטוב שעומד מאחורי.

אני מכירה אישה אחת שלא נחה לרגע. עבדה בשעות מטורפות , לא הקשיבה לגב שלה שזעק מכאב של עומס יתר, לא הקשיבה לילדיה שביקשו קצת יותר תשומת לב ולבעלה שהרגיש עזוב, ויותר מהכל לא הקשיבה לעצמה. היא עבדה ועבדה ועבדה. עד שיום אחד היא שברה את הרגל. תאונה שלכאורה נראת תמימה. סתמית. בבית. בגינה.
היא נאלצה לשבת בבית עם גבס ועצמות כואבות חודשיים, מובטלת ועצובה . אך לא עברו כמה ימים והיא למדה כמה דברים חדשים. היא למדה להנות מהקפה של הבוקר ולהקשיב לציפור שהייתה מבקרת דרך קבע את חלונה , היא למדה מה ערכו של חיבוק, ליטוף. היא למדה להביט בעצמה במראה. היא למדה להקשיב לילדיה. היא למדה להנות מלהצמד אל גופו של בעלה הישן . לנשום עם נשימתו. היא אהבה להביט על פניהם המלאכיים של ילדיה כשישנו. היא הבינה והודתה לאלוהי הדברים הפשוטים.



חוק ההיפוך.

אני מוצאת שהמון פעמים בחיים הדברים אינם כפי שהם נראים במבט ראשון . ומכאן נולד לי חוק ההיפוך. הגעתי למסקנה כי חוק ההיפוך עובד נפלא כשאנחנו יוזמים אותו. הוא מגדיל את נפש ומחדד את השליטה העצמית ואת הגדולה האנושית הטמונה בכל אחד מאיתנו . לדוגמא. לפני כמה חודשים בעיצומו של שיפוץ איימתני בביתי . כשכל הבית היה מלא במסמרים , חתיכות עץ, מלט , חול וברגים. ממש סכנת נפשות היה להסתובב בבית והייתי צריכה להשגיח על ילדי הרכים בני השנה וחצי. בדיוק אז בעלי היה צריך לצאת למילואים. היצר הראשון שיצא ממני היה לעשות כל שבאפשרותי על מנת שלא יצא. כל האמצעים כשרים. דרמות, איומים, סחיטה רגשית. בכי. אחרי נסיון התאבדות קולני קטן לנגד עינו. הבנתי כי הפסדתי בקרב. אבל משהו בי אמר שאולי עוד אוכל לנצח במלחמה ולעשות שלום. השלמתי בכאב. עכשיו שבועיים לבד. רציתי לבכות. חום הגוף שלי עלה רק מהמחשבה על עצמי מתרוצצת אחרי הילדים בין המסמרים . רתחתי רק מהמחשבה על העצבים בלחכות לבעלי מקצוע ולהתמקח איתם ובכלל לנצח על כל השיפוץ הזה עכשיו לבד. באותו רגע לא במודע קמתי ועשיתי היפוך. את הדבר הכי מנוגד למה שהרגשתי. אפיתי לו עוגיות. את כל הצער והעצבים תעלתי לאנרגיה של יצירה . בהתחלה זה הרגיש מוזר אבל לאט לאט נרגעתי ונהנתי מזה. העוגיות יצאו מצויינות בדיוק כמו שהוא אוהב וכמו שהחברה שלו אוהבים ( הם קוראים לעוגיות שלי עוגיות "שלוק" ) הוא יצא שמח למילואים חיבק אותי ואמר שהוא מאוד מעריך את מה שעשיתי בשבילו למרות כל הקושי. הרגשתי חזקה. ושלמה. הרגשתי את ניצחון הרוח על היצר. וזה כלכך הרבה יותר טוב.



ובאשר לך , אולקוס יקר.  לימדת אותי שעור חשוב.  אני מודה לך מקרב לב ומקווה שלא נפגש עוד לעולם.








סלט בריא של זוקיני צרוב, אגס שמנמן ונענע .

השילוב הזה של נענע וזוקיני מתעלה על עצמו בכל פעם מחדש.
סלט שהמצאתי בימים הקשים. רענן, משביע, מפתיע וטעים.

זוקיני 1
אגס 1
חופן עלי נענע
זרעי כוסברה
מיץ מלימון טרי
מלח ופלפל
שתי שיני שום כתושות

כל הירוק ירוק הזה עושה לי טוב..

אופן ההכנה :
צורבים חתיכות גסות של זוקיני טרי על הגריל וכך עושים גם עם האגס.
כשהזוקיני עוד חי מוצאים אותו וממתינים עוד קצת לאגס שיתרכך מעט.
מרכיבים את המנה, מסדרים בצלחת יפת הגשה חתיכות זוקיני ועליהם חתיכות אגס צלוי, זורים מלח ופלפל ושום כתוש. מזליפים כמה טיפות של מיץ לימון ( אפשר להוסיף מעט דבש) ומפזרים בחן זרעי כוסברה ועלי נענע קצוצים . אפשר להוסיף מעט שברים של פקאנים מסוכרים רק בשביל הטעם.

בתאבון ולבריאות.