הכרתי אותו על הסיפון האוניה הוא היה יפה תואר.. אני זוכרת שעמדנו ליד המעקה והרוח הייתה חזקה והעניים שלו היו כחולות.. הלב שלי פעם חזק.. הבטתי בו והרגשתי בבטן את התחושה הזאת.. אותה התחושה שממלאת אותך בחום ומטפסת למלעלה..אותה התחושה שגורמת לך לרצות לאחוז בו ...ואז לעזוב הכל ולברוח...
תחושה ש... בא לך להקיא.. זאת הייתה מחלת ים...
ממבט ראשון
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
תגובה 1:
אהבתי.קטן. לא צפוי. שנון וחכם
הוסף רשומת תגובה