נקניקיה

הטלפון מצלצל.. , נו , מה הוא עושה במקרר? הלו?כן ,רימה, עכשיו אפשר להמשיך? נו אז עכשיו את זוכרת את בעלה , זה שהיה נכנס לחנות עתיקות ושואל מה חדש?יפה, אז אשתו ,זאת שהייתה נכנסת לספרייה ואוכלת מלפפון ברעש גדול, זאת שאמא שלה שהגיע לבה''ח עם ברך מרוסקת אחרי שניסתה לכוון כדור בלב.(כן... גרוויטציה) אז הבת שלהם.. זאת שהזמינה ילד אוקראיני בדואר. היא הקופאית שמכרה לי את הלבן המקולקל . בזמנים שלי לא היו מזמינים ילדים בדואר. כל אישה הייתה עושה לעצמה.

מה? מה איתו? שהוא יחליף לי את הלבן? לא נעים לי, תראי , אני יודעת שהוא הרווק הכי נחשק כאן, נכון, יש לו טעם טוב והוא תמיד מתלבש ארופאי ואלגנטי.(אפילו כשאנחנו בשיא החום של יולי אוגוסט) והוא בחור ספורטיבי שאוהב להביט בתמונות של משחקי גולף ותמיד מתבשם וכל השיניים עדיין שלו( כך הוא אומר). אבל הסברתי לו שזה לא הוא זאת אני , אני פשוט לא נמשכת לזקנה.

אז נכון שכאן יותר נוח, עכשיו כשאנחנו מתגוררים כאן ברמת השרון, במגורי היוקרה לאוכלוסיה העמידה , יש חדר כושר ובריכה וברידג' . אבל זה לא שהוא לא פלרטט גם עם רימה וקלימה וסבינה וברטה ופסיה בחדר אוכל (זה פשוט בית זונות מה שהולך כאן במטבח) .

הבעיה התחילה כשהזמנתי אותו אלי לחדר לארוחת ערב והוא התאהב כמו בן 16 . לא שהיו לי הרבה ציפיות מהמחוג, כמו שציפיתי המחוג שלו נשאר עומד על שש,זה לא בגלל שאני רוצה מחוגים שעומדים על שתיים עשרה, גם אני לא הכי טובה בקפיצים ... זה בגלל קסם הנעורים, החיוניות, רוצה פעם אחת לחיות על הקצה, לקפוץ בנג'י .

כשנפשנו באילת, אני ונכדתי רותי , הצעתי לה לקפוץ יחדיו והיא פחדה , היא בת ה36 הכי זקנה בעולם, ואני בת ה82 הכי צעירה בעולם.. בפעם האחרונה שקפצתי בנג'י נפלו לי השיניים התותבות מגובה 30 אלף רגל. ונרדמו לי שתי הרגליים הקדמיות אז קניתי חדשות.(שיניים לא רגליים)
מה זה כסף לעומת התרגשות אמיתית.

יש לנו חוגים נחמדים פה נכון רימה? ריקודים סלונים ומקרמה, את זוכרת איך לא מזמן הופיע כאן ישראל גוריון , הוא שר ורקד כמו בן 18 ואני ואת ופסיה וקלימה התערבנו מי תצליח לקחת אותו אחרכך לחדר. התערבנו על נקניקיה חתוכה לרבעים קטנים. ואת ניצחת! ממזרתה עוד יש לך את הקסמים שלך.

אבל לא נורא. גם לי יש את שלי. אתמול כשהלכתי לקנות לך את הנקניקייה, יצאתי מהמעלית מאופרת, סירקתי את 20 שערותיי לפקעת אלגנטית, צבעתי ריסים וציירתי גבות , לבשתי חליפה מנומרת ונעליים נמר ותיק מנומר. כולם הסתכלו עלי , רומל ויצחק ושם טוב ושמיל, כן גם שמיל היית מאמינה? .יפה, עכשיו כולם הזילו ריר ואני הלכתי כמו נמרה כל הדרך עד למעדנייה לקנות לך את הנקניקיה.

ושם עמדתי מעל דוכן הבשר מול בחור צעיר בן 16 עם פצעי בגרות ובלורית שחורה, הוא לא היה משלנו אבל היה לו שארם כמו לעומר שריף והוא לבש סינר מוכתם בדם. ביקשתי אותו נקניקיה אחת והוא הסתכל על הנמרה שעמדה מולו ואמר : את רוצה נקניקיה אחת? עבה או דקה? אמרתי לו הכי עבה שיש לך. בדיוק אז עמד המחוג על שתיים עשרה בשעון ממול, הוא קרץ לי וסימן לי לבוא אחריו לחדר הבשר , שם הוא אמר יש לו את הנקניקייה הכי עבה והכי טעימה.


חזרתי לבית האבות כמו אחרי קפיצת בנגי' גבוהה במיוחד, צעירה בארבעים שנה. מקפצת ושרה כל הדרך . מה זאת אומרת את רוצה ללכת לשם עכשיו להחליף את הנקניקייה? חכי רגע רימה, חכי.. הלו?





כל הזכויות שמורות לחן ליאוני ברטימור 2010