יום ראשון, 25 באפריל 2010

נומה

"..דבר אלי מילים פשוטות כמו שהיינו פעם
כשעוד היית מסתכל עלי נרדמת לצידך
כשעוד היית דואג שתמיד אהיה לצידך
פעם היינו מדברים לאט,
היינו מדברים בשקט .. מדברים מעט..
היית מסתכל לי בעניים כשדיברתי איתך...."
מאת המשורר עידן רייכל.

איך .. איך היינו עושים חיים נומה ,נומה שלי...איזה רומנטי ההיית....איך היית לוקח אותי רחוק.. רחוק.... עד ..לתחנת רכבת בבאר שבע ובחזרה והיית קונה לי צ'יפס גדול בצ'יפסומט ושתייה (טרופית) ענבים.
ואחרכך היית לוקח אותי לסיבוב בפיאסטה הבז'ית שלך עם הלבראדור על הדשבורד פרווה שתמיד היה מסכים אם כל מה שאמרת והיינו שומעים מוסיקה יוונית כל כך חזק שכולם בכביש היו מסתכלים עלינו ומצביעים..סחטיקה! איזה זוג ! איתך. הרגשתי כמו אישה אמיתית . נומה .. אתה היית גבר אמיתי ואני הייתי אישה . ואיך תמיד , תמיד היית מצליח להוציא לי את הדובי הכי יפה והכי צהוב במכונה עם המנוף בשתי שקל ..ואיך תמיד, תמיד הם הפסידו עלינו.. גמרת להם את כל הפרסים נומה, ואני בכל פרס הייתי יותר מאושרת.אמרת שבסוף אני הפרס שלך נומה וזה ריגש אותי.
תמיד, תמיד אהבתי להתפנק איתך נומה.. הייתי שמה ליפסטיק אדום נוצץ בגוון טבעי , חגורה יהלומים, נעל יהלומים , חולצת יהלומים שחורה , הייתי נוצצת . ולפני שהייתי הולכת אליך הייתי משפריצה גם את הבושם הסודי שהייתי משקרת לך שזה הריח הטבעי שלי ושעה היית מרחרח לי את כל הגוף כמו כלבלב ואני צחקתי כי זה דגדג אותי..
היית קורא לי "מלכה שלי ".. ו אואו...איך היית עבד..אתה זוכר את השיר שלנו נומה? "סימה שאותי הקסימה"? בכל פעם שהיינו שומעים אותו ישר היינו רוקדים סלואו צמוד גם כשזה קרה במעלית, אתה זוכר..איך תמיד.. תמיד היינו הולכים עם זיגי הרזה ומשה השמן שאהבו כל אחד קבוצה אחרת למשחק באימקה וזיגי היה לובש כובע צמר צהוב,שחור והיה נראה כמו דבורה מגודלת עם נקניקיה מחורדלת ביד והיה קופץ במקום כמו ילד וצורח "השופט בן זונה !!" עד שיצאו לו ורידים טורקיז מתחת לעניים ומשה היה מתחמם עליו ויורק גרעיני דלעת ואבטיח על כולם כשהוא דיבר וגם כשלא וכל פעם זיגי ומשה היו הולכים מכות ואתה היית מנסה להפריד וחוטף חבטות בראש.., אפוא שלא נשאר לך שיער, ואני הייתי נבהלת ואחרכך צוחקת ובוכה וצוחקת ובוכה..עד שהיית קונה לי שערות סבתא והוורוד הזה עשה לי מתוק בנשמה..ואחרכך היית לוקח אותי למקום הכי מרגש , הכי רומנטי והכי ירוק עד בירושלים : פינת הצמחייה הטרופית בקניון מלחה ! .היו גם קצת סיגריות זרוקות וחיתולים ופחיות וגרעינים אבל זה לא הפריע לי ... כי היינו כמו שני קופים על אי בודד.
הכול היה טוב ... הכל היה מדהים ...נומה שלי עד ...שירדת על ארבע והוצאת לי טבעת ברונזה 14 קראט.... למה נומה... למה היית צריך להרוס .. בשבילי היית רק סטוץ...למה אתה לא מבין? בשבילי חלום על שמלה לבנה זה חלום שחור..כשכל הילדות בגן היו משחקות בעוגות חול ותינוקות אני שיחקתי במלצרית ובעל דיסקוטק. אפילו סבתא שלי שואלת אם אני הומואית..ואני לא.. אני לא , באמת .. אתה יודע... אני פשוט לא רוצה להיות כלה. אמרת לי שאני האחת לה חיכית כל החיים. אמרת שאתה רוצה איתי בית וילדים , לפחות שישה אמרת, הרגת אותי במקום. חסר בחורות שרוצות חופה וקידושין? חסר דגות בים? איתן תבנה לך בית עם ארבע מפלסים ,גינה ושני חתולים וכלבלב בחצר, שהן יאפו לך כל יום שישי עוגה ויקנו לך פיצוחים ובגדים וינקו לך את הסדינים ויכבסו וינקו אבק ויטאטאו לך את הבית כשתהייה בעבודה וידאגו להחליף לתינוקות שלך חיתולים וישלחו את הילדים שלך לבית הספר. אני רק סטוץ נומה. אני רק פאן. אני לא כמו כולן.
מאז שאמרת את זה נהיית לי גולה בגרון..
מנסה להפוך את הבאסה לסבבה ומקווה שתחזור בך.. ותרצה שנמשיך בסטוץ ארוך וסוער של.. יהלומים על אי בודד (אני טובה במטאפורות אה? )
אוהבת וסולדת ממחויבות
שלך סימה.


כל הזכויות שמורות לחן ליאו ברטימור 2010

אין תגובות: